מערכת האתרההערכה היא שכמחצית מכל הנשים הפוסט-מנופאוזליות סובלות מסימפטומים שקשורים לאטרופיה אורו-גניטלית (הנרתיק ודרכי השתן). הסימפטומים השכיחים ביותר בנרתיק ובעריה הם תחושת יובש, כאבים ביחסי מין, גרד, צריבה נרתיקית והפרשה וגינלית.
יש גם עליה ברגישות לזיהומים וגינליים, לטראומה, ולתגובה דלקתית. אטרופיה אורו-גניטלית יכולה גם להתבטא בסימפטומים אורינריים כמו תכיפות ודחיפות במתן שתן, כמו גם זיהומים חוזרים בדרכי השתן.
השכיחות וההשפעה האמיתית של סימפטומים אורו-גניטליים על איכות החיים אינם ידועים והם כנראה מוערכים בחסר. הסיבה לכך מורכבת. חלק מהנשים אינן משתפות את הרופא/ה המטפל/ת בתלונות אלה בשל בושה, או בשל גישת הסביבה החברתית או התרבותית. חלק מהרופאים המטפלים נמנעים להעלות את הנושא לדיון מאותן סיבות.
הסימפטומים מתחילים להופיע כ 4-5 שנים לאחר המנופאוזה בשל ההשפעה הממושכת של החסר האסטרוגני. התוצאה היא אובדן האלסטיות והידקקות הריריות והעור של הנרתיק והעריה, יחד עם אובדן סיכוך הווגינלי.
קיים מבחר גדול של אפשרויות טיפוליות. טיפול אסטרוגני מקומי (בצורת קרם, ו/או וכדורים וגינליים) וטיפול לא הורמונלי כמו חומרי סיכה שונים.
יש להתחיל טיפול מוקדם ככל האפשר לפני שהשינויים נעשים לבלתי הפיכים, ולהמשיך בטיפול שנים ארוכות כדי לשמר את השפעתו המטיבה. לטיפול אסטרוגני מקומי יש השפעה משמעותית ומהירה תוך מספר שבועות לשיפור בריאות הנרתיק (על פי מדידת ה-pH של הנרתיק, בדיקת המבנה המיקרוסקופי של התאים והשיפור הסובייקטיבי של המטופלות), וזאת ביחס לטיפול באינבו (פלצבו). כמו כן, לא נצפו יותר תופעות לוואי מפלצבו.
מתן טיפול אסטרוגני מקומי לפני ואחרי ניתוח תיקון צניחת אברי האגן משפרת את ההחלמה והתוצאות של הניתוח.
לגבי טווח ארוך, דווח רק על מקרה אחד של היפרפלזיה פשוטה של (שגשוג יתר של רירית הרחם), שהתפתחה תוך טיפול אסטרוגני מקומי.
לכן ההנחה היא שהטיפול המקומי הוא היעיל ביותר להקלה על הסימפטומים האורוגניטלים וברמת בטיחות גבוהה. מכיוון שיעילות הטיפול קיימת רק בזמן הטיפול והספיגה הסיסטמית היא מינימלית, יש לטפל מקומית זמן ארוך אין צורך בניטור האנדומטריום אלא במצבים של דימום וגינלי בלתי צפוי.
בגלל המינון הנמוך של התכשירים הקיימים יש אפשרות לעלות במינון או לפנות ליועץ בתחום המנופאוזה במצבים של חוסר תגובה מספקת.
- מומלץ טיפול מקומי באסטרוגן, לכל הנשים עם אטרופיה אורו-גניטלית כולל אלה שמטופלות בטפול הורמונלי סיסטמי.
- אם טיפול מקומי לא שיפר את הסימפטומים יש לשקול הגדלת המינון של הטיפול המקומי.
- יש להמשיך את הטיפול כל זמן שהוא נחוץ.
- הסימפטומים חוזרים בד"כ עם הפסקת הטיפול.
- נדירות תופעות הלוואי של הטיפול המקומי.
- יש לדווח על דמם לא צפוי.
- אפשר להוסיף לטיפול ההורמונלי המקומי גם שימוש בשימון או לחוח מקומי.
- אין צורך לנתר את עובי רירית הרחם או להוסיף טיפול בפרוגסטרון בזמן מתן טיפול הורמונלי מקומי.
