שלבי גיל המעבר

גיל המעבר ומעבר לו – הדרך מתקופת הפוריות ועד המנופאוזה

במסלול חיינו כנשים אנו עוברות נקודות ציון וצמתים רבות.
מתחילות כעובריות, ילדות, נערות, נשים צעירות ואימהות.
ואז סביב העשור הרביעי לחיינו אנו בעצם נכנסות ל"גיל המעבר".

השינויים האלה מנוהלים בין היתר על ידי ירידה בהורמוני המין – אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון – זו ההזדקנות ההורמונלית שלנו, ובמקביל אליה אנו חוות הזדקנות כרונולוגית שהינה תלויית גיל וגנים.

מדובר בתקופה בה אנו עוברות מהיותנו נשים עם רמות הורמונים המאפשרות פוריות לנשים בהן ההורמונים יורדים, הפוריות יורדת ונפסקת מעשית, ומתחילה תקופת חיינו כנשים "ללא שחלות".

נראה כי יותר נכון לדבר על "דרכה של האישה לאורך חייה" ולא על "מעגל חיי האישה" כי בתקווה אנו כל הזמן בהתקדמות.
ובכל זאת עולה צורך מצד נשים כן למפות ולמקד נקודות ציון אלה בחלוקה שתסביר לנו היכן אנחנו ומה עובר עלינו.
חוויות השינוי פעמים רבות סוערות ואף מפחידות והפתרון להתמודדות טובה ובריאה היא רכישת ידע והעזרות בתמיכה.

לצורך כך נכתבה פסקה זו – ליישר קו ולתת שפה אחידה שתעזור קצת עם המבוך הזה של גיל המעבר ואולי תקל על נשים שחוות בלבול ודאגה.

לפני שנתחיל בהסבר חשוב לעבור על המונחים.

חשוב לציין כי לא נתייחס במסמך זה למנופאוזה מוקדמת, מתחת לגיל 40.

"גיל המעבר" הינו תקופה ולא ממש גיל, של מעבר מפוריות לאי פוריות, ויכול להמשך גם מספר שנים. הוא מתחיל סביב גיל 40 ומסתיים בעצם כשאנו בדיעבד מבינות שאנו שנה – 12 חודשים – ללא מחזור וסתי.

אז אנו הופכות לנשים מנופאוזליות.

מנופאוזה = שנה ללא וסת= הגדרה שעדיין אין לה שם נאות בעברית.

אמנם החלוקה מעט מלאכותית אך נהוג בכל זאת לדבר על שלושה שלבים:

1. פרהמנופאוזה – זהו בעצם "גיל המעבר".
   תקופה בה אנו עדיין חוות וסתות סדירים פחות או יותר. לעיתים אורך המחזור מתקצר או אופי הדימום משתנה אך סה"כ יש מחזור ואיננו חוות את התסמינים המיוחסים לירידת האסטרוגן בעיקר.
2. פרימנופאוזה – התקופה בה ההורמונים מתחילים לרדת משמעותית, הפוריות מעשית כבר לא קיימת, אופי הוסת משתנה משמעותית והדימומים הווסתיים מתחילים להתרחק. ככל שיש הפסקות ארוכות יותר בין הווסתות אנו מתקרבות למנופאוזה = כאמור נקודת ציון בה אנו 12 חודשים ללא מחזור וסתי.

   בתקופה זו כבר נתחיל לחוות תסמינים הקשורים לירידת ההורמונים ובעיקר האסטרוגן, יופיעו גלי החום ו/או הקור, הפרעות השינה, דפיקות לב ושלל תסמינים שמפורטים בכתבות רבות באתר.
   המייחד תקופה זו היא שהתסמינים יכולים להיעלם עם הופעת וסת ספורדי פה ושם.
   זוהי תקופה יחסית כאוטית עם עליות וירידות במצב רוח ובתסמינים, שינויים בדגם הדימום ועוד. תקופה מאתגרת ולעיתים מבהילה.

3. מנופאוזה – כאמור 12 חודשים ללא דימום וסתי.
   שליש מחיינו אנו נשים מנואפוזליות. אנו 50% מהמשק ומצורכי השירות בו.
   אישה במנואפאוזה יכולה להיות בשיא הקריירה, בהחלפת קריירה, בשינויים משפחתיים, זוגיים וחברתיים. תקופה מאוד משמעותית שיכולה להיות מעצימה אך באותו זמן מאוד מאתגרת. יש נשים שתחוונה מגוון רב של תסמינים ויש נשים שלא. חשוב להדגיש כי תסמינים יכולים להמשך גם שנים רבות – ממוצע של 7 שנים מהמנופאוזה – ואנו לא ממליצים להתעלם מהם. את הפירוט על התסמינים, משמעותם, משמעות הטיפול בהם ומשמעות הוויתור על הטיפול בהם תקראו בכתבות הרבות באתר.

אז זהו. עשינו קצת סדר.

השחלות שלנו לא קוראות את הדברים שנרשמו כאן או במקורות הידע הנוספים ויתכן ונשים תחוונה חוויות אחרות לגמרי אבל בסה"כ ציירנו כאן מפת דרכים קטנה עליה ניתן למצוא את הנקודה בה אנו עומדות –

"את נמצאת כאן"

זה מרגיע פעמים רבות ועוזר להתקדם הלאה.

ובכל שלב בו את נמצאת שמרי על עצמך. ואם את לא מרגישה טוב פיזית או רגשית – פני לעזרה.

בברכת בריאות טובה וימים טובים.